אודות האיגוד

בשלהי שנת 1968 נוסד האיגוד הישראלי לשיקום הפה. היה זה האיגוד הראשון מסוגו בתוך הסתדרות רופאי שיניים בישראל. הקמת האיגוד סימנה פרק חדש ברפואת השיניים בישראל. היתה זו הסנונית הראשונה במקצוע שהפגינה חתירה למצוינות מקצועית ולגישה מקצוענית החורגת מהטיפול השגרתי המקובל. חמישה אנשים שהיו מוכרים בישראל כמורים ורופאי שיניים ותיקים בעלי ראיה רחבה ומעמיקה של רפואת השיניים התאספו ויזמו את הקמת המסגרת שתאגוד חברים העוסקים בתחום ביחד המורים בביה"ס לרפואת שיניים בירושלים ובמסגרת צה"ל ותהווה בסיס לליבון סוגיות ולימוד של דברים חדשים. ראיה זו אפשרה להגדיר ולגבש גישה מקצועית מקיפה לטיפול שיניים, כנהוג בעולם המערבי. פגישת חמשת אנשים האלו הובילה לייסוד האיגוד הישראלי לשיקום הפה. היה זה האיגוד הראשון מסוגו בתוך הסתדרות רופאי שיניים בישראל. חמשת האנשים הללו היו, יוליוס מיכמן מנהל המחלקה בביה"ס לרפואת שיניים בהדסה עין כרם בירושלים, ד"ר צבי אברמובסקי מהמכון הסטומטולוגי של חיל הרפואה בצה"ל, ד"ר לורנס הירש, רופא שיניים מאוד ידוע ובכיר מתל אביב, ד"ר רוברט גרטי מחיפה, ד"ר אנזלם לנגר רופא שיניים שלימד תותבות בהדסה והיה מנהל תחום זה ברשת בתי אבות "מלבן" של ההסתדרות הכללית, שנחשב הצעיר שביניהם.

פגישה זו של חמישה אנשים הובילה לייסוד האיגוד הישראלי לשיקום הפה. אילו היו חמישה אנשים שהיו מוכרים בישראל כמורים ורופאי שיניים ותיקים בעלי ראיה רחבה ומעמיקה של רפואת השיניים, שהתאספו ויזמו את הקמת המסגרת שתאגוד חברים העוסקים בתחום, בצוותא עם המורים בביה"ס לרפואת שיניים בירושלים ובמסגרת צה"ל שתהיה בסיס לליבון סוגיות ולימוד של דברים חדשים. ראיה זו אפשרה להגדיר ולגבש גישה מקצועית מקיפה לטיפול שיניים, כנהוג בעולם המערבי. היה זה האיגוד הראשון מסוגו בתוך הסתדרות רופאי שיניים בישראל.

הפעילות היתה בהתאם לתקופה. לא היתה מסורת של ארגון כינוסים, וניהול איגודים מיקצועיים. מעטים ראו במטרה של רכישת ידע מקצועי כקדימות שראוי לשלם עבורה. אסיפות מדעיות שהתקיימו כללו לרוב את אנשי האוניברסיטה והרופאים הצבאיים, אשר התקיימו במרפאה מרכזית צבאית שדרכה ניתן היה גם לקבל כיבוד קל ללא עלות.

הכוונה הייתה לארגן בצוותא את מי שעסקו בשיקום הפה, בין אם בשיקום נשלף או בשיקום קבוע, בהתבסס על האסכולות של הרופאים המנוסים בתחום שלמדו במסגרות שונות שהיו אז באירופה בעיקר, ובהשראת המחלקה לשיקום הפה בביה"ס לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והדסה מיסודה של אלפה אומגה, שאך החל את צעדיו בקמפוס של הדסה בעין כרם בדרום ירושלים. רופאי שיניים ותיקים בישראל, היו מחוסרי מסגרת מקצועית שדרכה אפשר היה להרחיב את הידע וההשכלה המקצועית שלהם. אמנם היתה ההסתדרות לרפואת שיניים שמרכזה היה בתל-אביב, אבל היא לא יזמה כל מסגרת מקצועית שבאמצעותה ניתן היה לקיים לימודי המשך בנושא רחב כמו שיקום-פה. רפואת השיניים של אותה תקופה, עסקה בעקירות ותותבות נשלפות. היה צורך בידע מעמיק המאפשר לשקם את מערכת הלעיסה בצורה נכונה מקצועית ואחראית. הידע המקצועי שהיה קיים באותו זמן בישראל, נשמר אצל שכבה של רופאי שיניים אשר רכשו אותו אחרי מלחמת העולם השנייה במסגרות אירופאיות שונות בגרמניה, שוויץ ואף אוסטריה וחלקם החלו ביוזמה להעביר את הידע לכלל הציבור והמטרה הייתה לבצע זאת על ידי חיבור של רופאים העוסקים בתחום.

דחף נוסף רציני להתפתחות האיגוד ניתן בשנות השבעים כאשר ראשוני הבוגרים מבית הספר לרפואת שיניים מירושלים אשר נסעו להשתלם בארה"ב, חזרו לארץ בסיום השתלמותם. ד"ר יצחק שוחר, ד"ר יעקב ארליך וד"ר נח שטרן שהשתלמו באוניברסיטאות טפטס, פנסילבניה, ובוסטון היוו את הכוח שהניע את האיגוד בכוון המדעי החדש. הועד החדש אירגן כינוסים מקצועיים במלונות על חוף הים של הרצליה, הכינוסים שנהפכו למאורע ארצי לא רק מדעי אלא אף חברתי.

בתחילת שנות השמונים נפתחה תכנית ההתמחות הראשונה בארץ בשיקום הפה, בבית הספר לרפואת שיניים בירושלים. לאחריה, בעבור מספר שנים, נפתחו תוכניות התמחות בבית הספר לרפואת שיניים בתל אביב ובמסגרת חיל הרפואה, בתל-השומר. חברי האיגוד יזמו והובילו את תוכניות ההתמחות שהשפיעו על האיגוד באופן בולט ותרמו מזמנם ומרצם להוראה בתוכניות אילו.

בהמשך, יקומו תוכניות התמחות במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, בהמשך ובמקביל להקמת תחום שיקום הפה בביה"ס להתמחויות ברפואת שיניים ומרכז להתמחות בשיקום הפה בקולג' לגליל במרכז הרפואי בנהריה. מספר המתמחים המסיימים כל שנה את לימודי ההתמחות בשיקום הפה, הולך ועולה בעקבות כך לטובת רפואת השיניים בכלל ולטובת תחום שיקום הפה בפרט ובעבור הציבור כולו, הן במרפאות הפרטיות והן במרפאות התאגיד בישראל. מתמחים אילו עומדים למבחן בסיום מהלך ההתמחות על ידי הוועדה המקצועית לשיקום הפה של המועצה המדעית לרפואת שיניים, כחלק מהדרישות לקבלת התואר "מומחה לשיקום" על יד משרד הבריאות הישראלי.

מומחים אלו נותנים לרפואת שיניים בישראל בכלל ולאיגוד לשיקום הפה בפרט מימד שונה, שמבוסס על לימודים מעמיקים ונרחבים ועדכניים בשיקום הפה. חברי האיגוד הישראלי לשיקום הפה משמשים בתפקידים בכירים ברפואת שיניים בארץ: מנהלי מחלקות קליניות, מנהלי מרפאות, יועצים לרפואת שיניים, וכעדים מומחים המוסרים חוות דעת משפטיות. חברי האיגוד מוזמנים להרצות בפני רופאי שיניים כלליים בכינוסים מרכזיים. המומחים המוכרים על ידי משרד הבריאות בתחום שיקום הפה נמנים על הרופאים המובילים בארץ בתחום ובנושא האסתטיקה הדנטלית ושיקום על גבי שתלים דנטליים שנכנסו לתחום אצל מחוסרי שיניים בדרגות שונות מסוף שנות השבעים וביתר שאת משנות התשעים של המאה הקודמת.

בישראל קיימות היום 5 מחלקות לשיקום הפה, שתיים מהן בבתי ספר לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב אשר מהוות נדבך חשוב בהכשרה ולימודי רפואת שיניים לסטודנטים, שלוש שמכילות במסגרתן תוכניות התמחות לשיקום הפה: במרכז הרפואי של צה"ל בתל השומר, במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה ובי"הח לגליל בנהרייה.

פעילות האיגוד

לאורך השנים קיים האיגוד כינוסים מקצועיים במסגרתם התארחו מרצים מבחירי רופאי השיניים בעולם שבאו להרביץ תורתם בקרב ציבור רופאי השיניים. באמצע שנות השמונים, יזם פרופסור נח שטרן ז"ל, את חידוש פעילות האיגוד לשיקום הפה, ורתם את בכירי הרופאים בישראל לפעילות ושילב בה הן את הוותיקים כמו ד"ר אליהו אריאלי ז"ל מחיפה, ד"ר יצחק לנדסברג ז"ל וד"ר הרברט יודס ז"ל מתל אביב ואריה שיפמן ז"ל מצה"ל וגם צעירים בוגרי תוכניות ההתמחות בישראל ובחו"ל והאיגוד החל בפעילות משמעותית בישראל בתחום שיקום הפה. האיגוד החל לפרסם עיתון מקורי בשם "נקודת מגע" אשר הפך מאמצע שנות התשעים להיות בפורמט מקצועי מכובד המתקיים גם כיום ושומר על רמה מקצועית גבוהה לאורך השנים.

שנות ה-90 תקנון חדש

בשנת 1991 שונה התקנון. לפי התקנון החדש יצא היו"ר מהועד אחרי פעילות של שנה לכהונתו ותחתיו יבחר חבר חדש. בשנה זו נבחר נח שטרן ז"ל ליו"ר הראשון לפי התקנון החדש. הפעילות של הועד היתה רבה. התקימה פעילות מינהלית ענפה כדי למחשב את כל פרטי חברי הארגון. 125 חברים השתייכו לאיגוד בסוף שנת הפעילות הזאת. פעולה יסודית זו בוצעה על ידי מזכיר האיגוד ד"ר משה קפלן. ארגון הכינוסים השנתיים, שנמשכו יומיים, נמסר לחברת כנסים מקצועית. באחד ממושבי הכינוס התקיימה אסיפה עסקית שנתית. במושב אחר התקיימה תחרות מתמחים בהצגות מקרים אשר מתחילת דרכה הייתה לזכרו של ד"ר צבי אברמובסקי ובמימון המשפחה באמצעות בנו ממשיך דרכו, ד"ר אורן אברמובסקי ז"ל. בכל שאר המושבים ניתנו הרצאות על ידי מרצים צעירים תוצרת כחול לבן. התקיימה ארוחת ערב חגיגית שבה חולקו פרסים לזוכים בתחרות המתמחים. לקראת הכינוס הופיע עיתון מקצועי אמנם בפורמט צנוע אבל עצמאי של האיגוד.

הוועד של שנת 1991 הכניס רוח חדשה לפעילות השנתית. אליהו אריאלי ז"ל שהיה הסגן נבחר ליו"ר והוא המשיך את הפעילות הענפה של האיגוד אשר הפיק באותה שנה שנתון מקורי בשם "נקודת מגע". עד מהרה נוצרה מסורת שהלכה התפתחה והתרחבה. פרופסור מרטין גרוס – עיצב את הסמל החדש של האיגוד, ודמי חבר באיגוד כללו גם חתימה על ירחון מקצועי בינלאומי. פרופסור עמי שמידט ששימש כעורך העיתון משנת 1995, הפך את העיתון העצמאי של האיגוד לשנתון מכובד בנייר כרומו צבעוני וכלל מאמרים מקוריים של חברי האיגוד ואורחים כותבים מחו"ל, דיווח על פעילות האיגוד ושטחי פרסום אשר הכניסו כסף לקופת האיגוד לפעילויות שהוועד אירגן.

בשנת 1997 החלה מסורת של כינוסים משותפים בין האיגוד לשיקום הפה לאיגוד הישראלי למחלות חניכיים. הכינוס הראשון ב-1997, אירח את פרופסור פר אינגוואר בראנמרק משוודיה, אבי השתלים הדנטליים ומפתח השיטה ברפואת שיניים המודרנית. מסורת הכינוסים המשותפים, אשר הדגישה את המגמה שהחלה תופסת מקום ברפואת שיניים בישראל, של טיפול אינטרדיסציפלינרי משולב, השתלבה במסורת הכינוסים השנתיים הבינלאומיים של האיגוד שהחלה מאמצע שנות השמונים וממשיכה עד היום ומשולבים בה גם כינוסים חצי שנתיים שמבוססים בעיקר על מרצים ישראלים ויש גם להם ביקוש רב בקרב קהל רפואת השיניים בישראל.

ד"ר יוסי אזואלוס וד"ר אילן גלבוע הם שייסדו והפכו את הכנס החצי שנתי של האיגוד לכנס נחשב ורב משתתפים. בשנת 2011 שונה תקנון האיגוד על ידי היו"ר דאז, ד"ר יוסף אזואלוס, לפורמט הקיים היום ולמרות קשיים בהכרה בטובת העניין עם מוסדות ההסתדרות לרפואת שיניים, הפך תקנון זה לתקנון מוכר על ידי הר"ש בהיותו מסמך שתפקידו לעשות סדר בפעילות האיגוד לשיקום הפה.

אתר האינטרנט פותח אופקים חדשים

www.dental.org.il

בשנת 1998 יזם והקים פרופסור עמי שמידט את אתר האיגוד לשיקום הפה ורכש את שם האתר הקליט המשמש עד היום. האתר חודש על ידי ד"ר דניאל זיסקינד ובשנת 2026 עובר האתר חידוש ורענון על ידי הוועד של האיגוד. מטרת האתר להציג את האיגוד ופעילות ולהוות במה הן לשאלות מהקהל ברשת והן לדיון מקצועי בקרב חברי האיגוד.

בשנת 2006 הוחלט לצרף חבר ועד נוסף שישמש כעורך אתר האיגוד לשיקום הפה. העורך הראשון שנבחר הינו ד"ר רונן רוזנוסר ז"ל, אשר ריענן, הביא תכנים ברפואת שיניים והוסיף את עיתוני נקודת מגע 2001-2007 לאתר האינטרנט הנוכחי.

כיום, חברי האיגוד הישראלי לשיקום הפה משמשים בתפקידים בכירים ברפואת שיניים בארץ: מנהלי מחלקות, מנהלי מרפאות, יועצים לרפואת שיניים בתחומים שונים, וכעדים מומחים המוסרים חוות דעת משפטיות. חברי האיגוד מוזמנים להרצות בפני רופאי שיניים כלליים בכינוסים מרכזיים. האיגוד מונה מעל 150 חברים וחברות. רובם מומחים, בעלי תעודת מומחה בשיקום הפה מטעם המועצה המדעית ומשרד הבריאות, בעלי מעמד של חברים מלאים. בנוסף, יש באיגוד חברים שאינם מומחים – רופאי שיניים כלליים הרוצים להמשיך ולהתעדכן, ואלה בעלי מעמד של חבר נלווה.